החלטה בתיק ע"מ 2107-10

במהלך בחינת עניינו של העורר בביהמ"ש דלמטה, מתח כב' השופט רס"ן מנחם ליברמן ביקורת חריפה כנגד מהלכי החקירה. ביקורת זו באה לנוכח העובדה כי חומר חקירה לא הוגש לעיונו כמו גם לעיונה של הסנגוריה.

חרף האמור לעיל, הגם שביהמ"ש עיין כדבריו, עיין היטב בחומר הראיות, הורה כי יש לעצור את העורר על לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו, ובלא שהייתה בפניו הקלטת ותמלולה, הצליח ביהמ"ש להעדיף את גרסת המדובב על פני גרסת העורר ולתת אמון דווקא בגרסתו של המדובב.

כבר בשלב בחינת הערר על ידי טרם הדיון באולם, הסבה החלטתו של בימ"ש קמא את תשומת ליבי ותמהתי, כיצד הצליח ביהמ"ש ליתן אמון לגרסה אחת על פני חברתה. ואכן, משפתחתי בדיון גופו, לא הסתירה הסנגוריה את ביקורתה כנגד העדפת גרסת המדובב דווקא בלא שהיה בפני ביהמ"ש את כל החומר הראייתי הרלוונטי לצורך ההחלטה.

לא זו אף זו, וכבר בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי יש חומר נוסף בעניינו של העורר, חומר אשר אף הוא לא הובא לעיונה של ערכאה קמא.

בשלב זה החלטתי לעצור את הדיון ולהודיע לצדדים כי בדעתי להעביר את הדיון בתיק בחזרה לערכאה קמא כדי שזה ייתן החלטה לאחר שכל החומר הראייתי יונח בפניו. הבאתי לתשומת ליבי כי יש חשש לפגיעה בזכויות העורר אגב הארכת מעצרו עד לדיון, אולם לאחר שבחנתי את התיק, השתכנעתי כי באיזון הנדרש יש להעדיף את העברת הדיון בתיק לדיון מחודש בערכאה הראשונה  על פני מתן החלטה בערר בלא שתהא אפשרות לערור על כך בפני ערכאה גבוהה יותר.

לא יכולה להיות כל מחלוקת וכך סבור אני, כי שגה ביהמ"ש משבא לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בלא שיהיה ובדק ודרש להביא בפניו את כל חומר הראיות הרלוונטי ובכללם אף את הקלטות ותמלולן.

לנוכח כל האמור, אני מורה להעביר החלטה זו לנשיא ביהמ"ש הצבאי ביהודה על מנת שיורה על קיומו של דיון דחוף בשאלת הארכת מעצרו עד תום ההליכים של העורר, כפי שהורתי לעיל.

ניתנה היום, 11 באוגוסט 2010, א' באלול התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: לו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: